מניחים את הדברים
על השולחן.

עבור כל חוב הן מחמת הלוואה הן נזקים בלא דעת והן תשלום שלא שולם וכל דבר חוב הנעשה בשגגה ניתן להשתמש בפתרון זה, ובתנאי שאין זוכרים או אין יודעים למי חייבים, פתרון זה אינו מועיל כשבעל הממון ידוע. רבים סבורים כי אין הדבר נוגע אליהם כי הם זהירים וב"ה לא נכשלים אף פעם, - במעמד הריתחא של קרן יהא מונח אמר על כך הגרא"ח וייס שאינו מבין את החושבים כך כי הרי כבר אמרו רובן בגזל.

מאד פשוט, מפקידים את הסכום המשוער שיש לכם עליו חשש גזל, מקנים ע"י אחר לנגזל או לבעל החוב, הכסף נשמר עבורו ומזכה אותו במיליארדי מצוות, ויוצאים נקיים בדין

איתא בביצה כט. ובב"ק צד: 'גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים' והנה ראשית בגמ"ח יש גם את הענין של צרכי רבים כשרבים נהנים ממנו וכיום מעגל הנהנים מכלל הסניפים של הגמ"ח הם אלפים רבים (מעל 4000 איש,) וכמובן זאת מלבד עיקר הרעיון שבאופן זה מתקיימת השבה ממש לנגזל בזה שאנו מקנים את הכסף לנגזל או הניזק בכל מקום שהוא, והוא יהנה מהשכר העצום של כל ההלוואות הנעשות בכספו.

רוב פוסקי דורנו חתומים על פתרונות אלו והשנה זכינו להיכנס לעיני העדה מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש שליט"א שהביעו קורת רוח מרובה מהפיתרון ומכך שהכסף משמש עמלי תורה שיש בזה הידור מיוחד לניחותא דהנגזל בקרנות השונות הן בקרן 'נחדל' של חסידות גור והן בקרן 'נקי כפיים' של חסידות בעלזא ועוד חתומים רבנים רבים נוספים בנוסף ב'קרן יהא מונח' מורינו הגרמ"מ לובין שליט"א תומך בזה מאד ואף עמל וטרח להכין בעצמו את כל הנוסח של אופני הקנינים וסדר ההשבה לכל הדעות והשיטות ואתו עמו הסכימו כל רבותינו רבני הגמ"ח שליט"א.

אכן כל דבר זה נתחדש בדורנו כיון שבעבר לא היו חברות גמ"ח ממוסדות כמו שמוכח מלשון הח"ח שזה חידוש של הדור האחרון ובפרט כעת כשיש גופים ממוסדים עם רישום רשמי תחת עמותה מסודרת, הכסף יכול לעמוד לימים רבים, וזמין להעביר לכל מקום מה שלא היה בעבר.

ובס"ד הגמ"ח מכין רשימה מסודרת מאד עם כל פרטי ההפקדה, כדי שבקרוב ממש כשיבוא אליהו הנביא זכור לטוב נוכל להגיש לו את הרשימה למציאת בעלי הממון- דרך אגב זו הסיבה שחשוב מאד לרשום את פרטי המפקידים עם כל הפרטים ולא להפקיד בעילום שם, כדי שנוכל להכין רשימה מסודרת של בעלי החובות בכדי להתאים בבא העת את בעלי הממון. ובכך יוכל בעל הממון לקבל את כספו בדין כשיתברר שהמפקיד אכן חייב לו.

בקופות אחרות נקטו סכומים שונים, אך קשה לתת שיעור ולב יודע מרת נפשו, איש כפי רגשותיו ויכלתו, במעמד הריתחא של קרן יהא מונח נשאלה השאלה והגאב"ד הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א נקט שלכתחילה ראוי לכל אחד להפקיד לא פחות מ־500 ₪, והגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א נקט שמספיקים 250 ₪. ניתן להפקיד סכום גדול יותר בפריסה רחבה (באופן של התחייבות בכדי שנוכל להלוות ולהקנות כנגד מזומנים לקיום ההשבה).

הכסף נחשב כהפקדה של בעל הממון עד שיוברר אם חייב כשיבוא אליהו, ומי שאין לו חובות הכספים נשארים בבעלותו בהפקדה בגמ"ח, אך מאחר ונעשים בו קנינים עבור הנגזלים אין אפשרות למושכו (אלא"כ יוברר באופן וודאי שאין למפקיד שום חוב כלל ) ובכך התועלת לגמח גודלת עשרת מונים.

הוא יברר מי בעל הממון אם המפקיד או איזה נגזל נשכח.

בהיות ואין אנו יודעים בוודאות האם יש נגזלים אנו שבים ומקנים את הכספים בכל שנה, שמא בשנה שעברה הכסף נשאר בבעלות המפקיד, ורח"ל בשנה זו קרה מקרה ויש למי להשיב.

על ענייני הקניינים ישבו כבר רבים מגדולי הפוסקים ללבן הדק היטב, ואף רבני הגמ"ח ובראשם רבינו הגרמ"מ לובין שליט"א ישבו על המדוכה ובס"ד ייעשה הכל ע"פ הוראתם, וכמובן עם דיני התנאים (שלא להכליל נגזלים שלא מעונינים לקנות או מכל מניעה אחרת).

כמובן שכל הרעיון מבוסס על חובות אבודים שאין אפשרות לתבעם ע"פ דין, וא"כ בעל הממון בכל מקרה לא יוכל לקבל את הכספים, ובוודאי ניח"ל להרבות זכויותיו כרימון מאשר שלא יקבל כלום, ובפרט שכבר אמרו לנו חז"ל שיעשה בהם צרכי רבים וזה בוודאי מתקיים כאן.

במעמד ההשבה יזכו את הכספים לפי רמת החיוב ולפי סדר הקדימה שבשו"ע חו"מ סימן ק"ד, וכמובן יחריגו בתנאי כדין את כל מי שלא יכול או לא רוצה שיזכו לו.

זו אכן שאלה חשובה, והיא מחדדת עד כמה צריך גמ"ח מבוסס וגדול עם הון עצמי שיוכל לעמוד עד המקסימום בביטחון כספי המפקידים וכל בעלי הממון, בס"ד עצומה קרן איש את רעהו היא עמותה מסודרת המנוהלת בחומרה ובקפידה ע"י משרד רו"ח מהגדולים בארץ ומנוהלת בסדר מופתי ובתוכנה משוכללת. הקרן עובדת להשיג עוד ועוד תרומות להגדיל את ההון העצמי, ומלבד זאת בעת סגירה ח"ו יעברו הכספים להמשך שמירה בגמחי"ם גדולים ומוכרים בתחום, לפי הוראת רבני הגמ"ח שליט"א.

לכתחילה נבקש מאד להתארגן מוקדם בכדי לא להשאיר לרגעים האחרונים, ובפרט שבעיקר עבודת הימים אנו עוסקים בהשבה שמעכבת את התשובה, ומי ירצה לאחר תשובתו כל כך, אך בס"ד נשתדל לקבל עד ערב יום כיפור בשעה: 12:00. ובס"ד לאחמ"כ נקיים אי"ה את מעמד ההשבה ותפילות וברכות הרבנים לשנה טובה ומתוקה לכלל המפקידים שיזכו לתשובה שלמה.

זה מיועד לאנשים שחייבים כסף לאנשים ולא זוכרים או לא יודעים למי הם חייבים

מבואר בגמ' (ב"ק צד וב"ב פח) שאדם שגזל או הזיק ולא יודע ממי גזל או למי הזיק יעשה בזה צרכי רבים וכן הוא בשו"ע (חו"מ שסו) אולם מבואר שם בגמ' שזו לא תשובה מעליתא כיון שלא בטוח שהבעלים קיבלו את הכסף חזרה, ועל כל פנים בודאי לא את כל החוב.

ובמה שעושים בקרן "יהא מונח" זו תשובה מעליתא כיון שהכסף נקנה לבעלים וזה שייך להם בשלמות, והרי זה השבה מעליתא.

עושים הקנאות לפי גדרי הקניינים המועילים, ומזכים את הכסף לאדם שהוא חייב לו [ואם יתברר כשיבוא אליהו שאינו חייב כלל או שכבר שילם או שמחלו לו, הכסף ישאר בבעלות המפקיד] ואת הכסף הזה מלווים לאנשים עד שיתברר מיהו אותו אדם שהיו חייבים לו את הכסף, שבודאי ניחא ליה לאותו אדם שחייבים לו את הכסף שישתמשו בכספו לבנתיים להלוות לאנשים שמקיים בזה מצוה גדולה של גמ"ח ובפרט שזה בתוך קופת גמ"ח גדולה כזו שמלוה לאלפי אנשים, והרי אותו אדם נחשב שותף בכל ההלוואות שנעשות בגמ"ח זה.

הגמ"ח מלוה את הכסף לאלפי אנשים שעי"ז עומדים על רגליהם, והגמ"ח מבוסס עם הון עצמי גדול, כך שאין חשש שיגרם נזק לכספים שמפקידים בו, וודאי ניחא ליה למי שחייבים לו שיפקידו את כספו בגמ"ח זה. וקיי"ל שאומרים זכין מאדם שלא בפניו. (עי' שו"ת חת"ס אבה"ע יא)

השאלה בשו״ת המלא: כשבא אדם וטוען שהוברר לו חוב שעבורו גם התכוון בהפקדה (ז״א אם התכוון רק עבורו פשיטא שכשמתברר הבע״ח הכסף עובר אליו, אבל בסתמא) – האם אמרינן שלא ברור למי שייך הכסף כיוון שהוא הוקנה עבור כל הבעלי חובות שאינם ידועים, ועפ״י דיני הקדימה ממילא לא שייך להחזיר לאדם מספק שמא יש בעל חוב קודם, או דמקנינן בכל מקום בתנאי?

תשובה: אם לא ידוע על חובות אחרים – מחזירים לו ולא חוששים. ויש להוסיף שאף דבר שאינו יכול להוציאו בבית דין, כיוון שהבעלי דינים מעוניינים לא להשתמש במוחזקות, אין בזה דין מוחזקות (כפי שביאר בשערי יושר, שער ה׳ פרק ט״ז).

השאלה בשו״ת המלא: האם מהני ההשבה או צרכי רבים גם עבור חוב הלוואה שנשכח, כיוון שבגמרא הוזכר רק גזילה, או שלפחות ״זכין״ יועיל?

תשובה: צרכי רבים נצרך לגזילה ולנזק, ולא נצרך לחובות מחמת הלוואות או מציאות, ואם אינו יודע למי חייב חובותיו מחמת ההלוואה וכדומה – אינו חייב להשיב. אולם אם רוצה להיות נקי מחובות אלו, מועילה ההקנאה שעושים בקרן ״יהא מונח״.

השאלה בשו״ת המלא: האם צריך להתנות שלא מתכוונים להקנות למי שאינו מעוניין, או שבכל מקום לגביו אין זכין והוא לא מפריע בקניין?

תשובה: לא צריך להתנות, כיוון שאינו מעוניין – אין זכין.

השאלה בשו״ת המלא: בעל תשובה שאמרינן ״תקנת השבים״ – האם יש לו עניין בכל זה להפקיד בקרן?

תשובה: לגבי בעל תשובה – יעשה צרכי רבים עד שיצא הספק מליבו (עי׳ חו״מ סי׳ שס״ה). ולא נאמרה תקנת השבים בגזל כשיש ספק ואינו יודע ממי גזל (כמבואר בפתחי תשובה חו״מ סי׳ שס״ו סק״ב). ולכן בעל תשובה שגזל בהיותו אינו שומר תורה ומצוות ואינו יודע ממי גזל – צריך לעשות תקנת צרכי רבים או לתרום לקרן ״יהא מונח״.

השאלה בשו״ת המלא: האם שייך גם צרכי רבים וגם הקנאה לנגזל, או שצריך תנאי ומהני חד?

תשובה: שייך לעשות שניהם, אך נתינה לקרן ״יהא מונח״ זוהי השבה מעלייתא ועדיפה מצרכי רבים (שאינה השבה מעלייתא, כמבואר בבבא בתרא פ״ח). בצרכי רבים, כשימצא הנגנב מחוייב להחזיר לו את מה שלא קיבל עדיין.

השאלה בשו״ת המלא: איך מועיל קניין לאדם לא ידוע?

תשובה: כתב המנחת חינוך (מצוה שנז ושצב) שמועיל קניין להקנות לאדם אף שלא ידוע מי הוא, ורק שיבוא אליהו ידעו מי הוא. אמנם האמרי בינה (דיני פדיון הבן סימן ח׳) פקפק בזה, אבל גם לדבריו יש לומר שרק כשאין מה לעשות עם הדבר המוקנה פקפק, אבל כאן שמשתמשים עם זה להלוואה – בוודאי שניחא ליה בכך ומועיל. וכן כיוון שהדבר יתברר שיבוא אליהו, שפיר מועיל הקניין.

השאלה בשו״ת המלא: האם צריך לעשות ואיך עושים ליורשים העתידיים, שמא אחד מהם לא ניחא ליה? (שאלת הגרמ״ה הירש)

תשובה: יש אומדנא ברורה שכשבלאו הכי אין מה לעשות עם כסף זה, כל אדם ניחא ליה בכך על אף חסרונות שיכולים להיות בזה.

השאלה בשו״ת המלא: יודע שחייב לפחות 100 אבל אולי 500 ספק – האם דינו שונה?

תשובה: אם זה ספק אמיתי – ייתן עד שיצא הספק מלבו (חו״מ שס״ה).

השאלה בשו״ת המלא: עד כמה מחוייב לטרוח לחפש את בעל החוב כשנסגרה החנות וכדומה, וכמה צריך להוציא על זה – האם גם יותר מדמי חובו?

תשובה: צריך לטרוח בגופו ככל מצוות עשה, ובפרט כאן שזה לתקן את הלא תעשה. אך אינו צריך להוציא ממון עבור זה, כמבואר בבבא קמא ק״ג שרק בגזל ונשבע צריך לשלם על כך (עי׳ פני יהושע ב״ק קג, מנחת חינוך מצווה ק״ל, ודברי יחזקאל סי׳ י״ג).